<h1>תשובות בעלי התוספות סימן נ"ה — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף סד:</h2>
תשובת מהר"ם. על אודות ראובן ששידך בתו לשמעון שהיה מעיר אחרת ולא הכירו. ונתן ערבון כ"ה זקוקים שאם תמאן בתו מלקבל הקידושין, שיפסיד ערבונו, ובלבד שלא יעכבנו אונס. ושוב נודע לו שהיה שמעון חולה בחולי נכפה. ועתה בתו ממאנת מלהתקדש לו, כי אינה יכולה לקבלו. נראה דאפילו לר' שמחה שהביא ראיה מירושלמי שכופין את הנכפה להוציא, פשיטא דלא הפסיד ערבונותיו. אלא אפילו לדברי רבינו יואל ז"ל שנסתפק אם כופין להוציא, מדלא חשבינן בהדי הנך שכופין אותו להוציא, מ"מ לעניין ממונא לא מפקינן מספיקא. ויש להחזיר לו ערבונותיו. ועוד הרי אמר ובלבד שלא יעכבנו אונס, ואונס גדול הוא זה שבתו ממאנת להתקדש והדין עמה, ויש לה אמתלא גדולה לדבריה, מפני הסכנה ומפני כמה דברים. ועוד יש לחוש לבנים הנולדים ממנו, כדאמרינן פ' הבא על יבמתו [יבמות ס"ד ע"ב], לא ישא אדם ממשפחת נכפין וכו'. ואע"ג דמסיק התם, והוא דאיתחזיק בתלתא זימני, הני מילי ממשפחתם, אפילו מי שאינו נכפה יש לחוש שמא יהא נכפה, אבל נכפה גופיה אע"ג דלא איתחזק בני משפחתו יש לחוש לו. ועוד אילו נתקדשה לו כבר, ואפילו ניסת לו, ואמרה מאיס עלי, ונותנת אמתלא לדבריה, כיון דלא מצי דיירה בהדיה שאינו מתקבל עליה, פירש"י פ' אעפ"י [כתובות ס"ג ע"ב] דכופין אותו להוציא. ומה שהקשה ר"ת על פירושו הכל מתרץ יפה, ואין להאריך. וא"כ כל שכן שלא נכופנה להתקדש לו. ובספ' האלפס משמע כרש"י דכי אמרה לא בעינא ליה יהיב לה גט לאלתר, ושקלה כל מה דאתיה מבי נשא וכו'. והשתא אפילו במידי דתפיס בעל מדילה לדיליה, וכ"ש היכא שלא נתקדשה, כגון בנידון זה שעדיין לא ניסת ולא נתקדשה, דלא מפקינן מאב לתת לו. ואע"ג דר"ת חולק בדבר, בדבר זה, שעדיין לא נתקדשה, מודה דאי אמרה מאיס עלי ויש אמתלא לדבריה, בזו היה מודה ר"ת, דאזלינן בתר אומדנא דמוכח, כמו שכתבו רבותינו שבוירצבורק דלא נתכון האב להשיא בתו לנכפה. ועוד דלא הוה בעי לאתנויי ולמימר על מנת שלא יעכבנו אונס, דממילא בלא תנאי הוה ליה אונס גמור והיה פטור. וכיון דלא הוי בעי לאתנויי ואפילו הכי אתני, אהני מילתא יתירא לטפויי לאתויי אפילו אונס כל דהו. כדמוכח פ"ק דנזיר [ז' ע"ב] גבי אמר רב לא שנו אלא דאמר שלשים ואחד יום, אבל אמר שלשים יום ואחד וכו' ועוד האריך ע"ד. סוף דבר נכפה אונס גדול ביותר כמו שטות ושיעמום, אע"פ שאנו מדמין לא היינו עושין מעשה הכא לעניין קידושין אע"פ שפשוט לנו שמקח טעות הוא. מכל מקום לעניין ממונא עבדינן עובדא, ולא מפקינן מן (האם) [האב] מאומה. ואפילו אם השליש נתן את הערבון או דמיו לשמעון, יחזיר, כי אין ספק בדבר, ואין לפקפק. ושלום מאיר בר ברוך שי'.
